יופי של שאלה. נכון. החומר המועבר יכול להיות לפעמים מאוד יבש ומשעמם.

העניין הוא, שהעברת הדרכה בצורה חווייתית ומעניינת זו אומנות ולמען האמת, המדריך הוא סוג של אומן האחראי על הצלחת הצגה שהוא שותף בה, ברגע שנוצר החיבור הרגשי עם המשתתפים ואמון שהוא יוצר בתחילת ההדרכה, גורם למשתתפים להיות קשובים ושותפים פעילים במהלך ההדרכה.

שאלה מצוינת. בתחום הבטיחות החוק מחייב הדרכה שנתית כללית לגבי הסיכונים במקום העבודה. בנוסף לכך להדרכה נדרש לקיים הדרכות ריענון ייעודית בהתאם למקצועות שונים בתעשייה, לדוגמה: איש אחזקה נדרש כל שנה לעבור הדרכה על מיגון מכונות לקבל הסמכה של אדם כשיר לביצוע פעולות במכונות כאשר הוא נדרש במהלך כיוון או תיקון לבטל את האמצעי מיגון של המכונה.

שאלה טובה. המון מפעלים במדינת ישראל מתמודדים עם אותה התופעה. העניין הוא שאם נמשיך לעשות את המינימום הנדרש בהתאם לדרישות החוק כנראה שכמות התאונות לא תשתנה. השקעה בבטיחות זה לא מרוץ למרחקים קצרים. זהו מרוץ מרתון ונדרש להתקדם קילומטר אחר קילומטר. השאלה הרלוונטית היא לא מה שאנו מוכנים לעשות כדי להקטין את כמות התאונות אלא על מה אנו מוכנים לוותר כדי שזה יקרה? כל עוד אין לנו תשובה ברורה אנו נמשיך לעשות את המינימום ונקבל את אותם התוצאות.